החלטה בתיק ת"א 34234-12-09

1.         בפני בקשה לצירוף ראיה מטעם הנתבעים.

2.         לאחר סיום שמיעת הראיות והגשת הסיכומים, הגישה ב"כ הנתבעים בקשה להתיר הגשת ראיה - חוות דעת עדכניות באשר לגובה תגמולי המוסד לביטוח לאומי שקיבלה המנוחה עד פטירתה.

4.         בבקשה טענה ב"כ הנתבעים כי הוגשו מטעם הנתבעים חוות דעת אקטואריות קודם לפטירת המנוחה ותיקון כתב התביעה,  וכי אלו אינן רלבנטיות עוד לאור הפטירה.

5.         לטענת ב"כ הנתבעים רק ביום 7.4.13 קיבלה נתונים מעודכנים מהמוסד לביטוח לאומי, באשר לסכומים ששולמו למנוחה בפועל עד מועד פטירתה ולפיכך היא מבקשת להגיש חוות דעת עדכניות המשקפות את המצב האמיתי.

6.         ב"כ הנתבעים טענה כי גם התובעים הציגו נתונים מספריים דומים בדבר הגימלאות ששולמו למנוחה..

ב"כ הנתבעים ציינה בבקשה כי ביקשה את הסכמת ב"כ התובעים להגיש את חוות הדעת המעודכנות, אך הוא סרב לבקשה וטען כי בשלב זה של הדיון נמנעה ממנו האפשרות לחקור את עורך חוות הדעת.

7.         ב"כ הנתבעים טענה כי יש להתיר את הגשת הראיה לשם השלמת התמונה העובדתית, גילוי ועשיית הצדק, וכי לתובעים לא יגרם כל נזק מהגשת חוות הדעת המעודכנות.

8.         ב"כ התובעים טען בתגובה לבקשה כי הבקשה הוגשה לאחר שכבר הגישו את סיכומיהם וכי במצב דברים זה נמנע מהם לוודא כי המידע של האקטואר נכון, מה גם שאין התאמה בין הנתונים שהובאו על ידי התובעים וכאשר האקטואר אינו מציין מה מקור המידע עליו ביסס את חוות דעתו.

9.         ב"כ התובעים טען כי הוא עומד על חקירת האקטואר.

10.        ב"כ הנתבעים טענה בתשובתה לתגובת ב"כ התובעים כי ב"כ התובעים לא ביקש לחקור את האקטואר באשר לחוות הדעת שהוגשו קודם לפטירת המנוחה, ולפיכך קביעותיו שם נותרו על כנם מבלי שנסתרו. כן טענה כי  אין המדובר היום בחוות דעת חדשות, אלא בעדכון חוות דעת קיימות.

דיון :

11.        אני סבורה כי לא היה מקום להתנגדות התובעים להגשת הראיה החדשה, וככל שב"כ התובעים מבקש לחקור את האקטואר - יכול היה ליתן הסכמתו להגשת הראיה בכפוף לחקירה, ולייתר את המחלוקת.

12.        חוות דעת אקטוארית נועדה לסייע בידי בית המשפט לערוך את החישובים הנכונים בבואו לקבוע את נזקם של התובעים.  בשים לב לעובדה שפסק דין ניתן במרבית המקרים לאחר חלוף זמן ממועד הגשת חוות הדעת האקטואריות , מקובל להורות לנתבע בפסק הדין עצמו להגיש חוות דעת מעודכנת לאחר מתן פסק הדין, ובהתאם לה  נערך בהמשך החשבון הסופי של הסכומים שיש לשלם לתובע.  ממילא, איני מוצאת כל פגם בעובדה שחוות הדעת העדכניות הוגשו לפני שפסק הדין ניתן.

13.        כמובן שחוות הדעת חייבת להיות מבוססת על תשלומים ששולמו ומשולמים בפועל וכפי שנטען בבקשה ובתגובה של ב"כ הנתבעים, הסכומים שפורטו בחוות הדעת תואמים את אלו שנטענו על ידי התובעים עצמם.

14.        למותר לציין כי בהליך זה היו נסיבות מיוחדות, כאשר התביעה הוגשה על ידי המנוח טרם פטירתה, וחוות הדעת האקטואריות שהוגשו בעבר התייחסו לגמלאות שקיבלה בפועל וכאלה שהיו אמורות להשתלם לה בעתיד.

15.        למצער, המנוחה נפטרה ביום 3.3.12, ואין זאת כי הגשת חוות דעת עדכניות מחוייבת המציאות, ואלמלא הוגשו , מן הסתם הייתי מורה על הגשתן בפסק הדין.

16.        יוער כי חלק נכבד מטיעוני כל צד, כלל הערות והשגות על התנהלות הצד האחר. איני מוצאת מקום להתייחס לכך ואני סבורה כי אינו ראוי, מיותר וכמובן שלא היה בו צורך לשם מתן ההחלטה.

            ברע"א 88208 פרפרה נ. גולדו ז"ל (החלטה מיום 15.9.08) נאמר מפי כבוד השופט מלצר, בהפנותו לפסק דינו של כבוד הנשיא ברק:

"בשולי הדברים אעיר כי ראוי לה , ל -קרנית , לשקול להבא אם להעלות את הטענה של חוסר סמכות מקומית , במיוחד ב "סיטואציות קשות ", שהרי היה ותנהג אחרת והתיק יהיה בשל לבירור הסוגיה שהושארה בצריך עיון - תגיע שעת הכרעה . בהקשר זה על קרנית לנהוג ברגישות ולזכור את ההנחייה אותה קבע השופט א ' ברק ) כתוארו אז) בבר "ע 305/80 שילה נ ' רצקובסקי , פ "ד לה(3) 449 (1981 ) ( פורסם בנבו ), שם , בעמ ' 462-461, הקוראת כך :